שר בממשלה בתקן מלא לענייניי בטחון העורף 

פתיחה ורקע

במלחמת הפונים האחרונה של הרומאים נגד חניבעל, החריבו הרומאים את קרטגו שנואת נפשם עד יסוד,היה זה בשנת 146  לפנה"ס, ולא עזרו מאמצי העורף של הקרטגים להתגונן ,לרבות גזירת מחלפות ראש הנשים אשר תרמו את שערן לקליעת חבלים לביצור העיר.לא נשאר זכר מקרטגו ,ללמדנו, שלמרות האמרה "לעולם לא נוצחה מדינה בעלת עורף חזק ואיתן" זה לא יעמוד במבחן, אם לא נבנה את  כל המערכות בעורף מדינותינו והכנתם למלחמה כראוי ומן היסוד.

רוחות המלחמה מנשבות חליפות לבקרים בפרט בעת האחרונה ,האיומים הנשמעים מצד אירן, סוריה, החיזבאללה והחמאס , אינם מטילים ספק באשר לכוונותיהם, ורק מחכים לשעת כושר להכות קשות בישראל.

"מצב המוכנות של החזית האזרחית 2010"

בחודש שעבר נערך יום עיון במכון למחקרי ביטחון לאומי שבו גם אני משתתף באופן קבוע ,צרמו לי והדאיגו אותי במיוחד דברי המשתתפים העיקריים ובמיוחד דבריהם סגן שר הביטחון-מתן וילנאי,אלוף פיקוד העורף,יאיר גולן ומנהל המכון,דר עודד ערן , כאשר השאלה המרכזית אשר רחפה בכנס זה הייתה:

"באיזה מידה קטן הפער בין האיום המתפתח מצד אויביה של מדינת ישראל לבין היכולת של המדינה להתמודד בהצלחה עם איומים אלו?"

ואלה עיקרי הדברים שנאמרו על ידם:

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי- קובע כי בשלוש שנים האחרונות חל שיפר דרמטי במוכנות העורף הישראלי למלחמה הבאה,אך ציין כי למרות הקמת רח"ל(רשות חרום לאומית) מאחר והיא גורם מתאם ולא באה במקום המערכות הפועלות, יש בעיות תאום מאחר והמערכות כמו:משטרה, כיבוי אש, מד"א רשויות מוניציפאליות ועוד , שייכים למשרדי ממשלה אחרים שמטבעם מופקדים עליהם שרים אחרים ומנכלים. יש גם בעיות תקציביות רבות , חשתי מדבריו בין השורות מצוקה המשפיעה בהכרח על הערכות העורף לשע"ח חרום מול האיומים.

אלוף, יאיר גולן- אמר, כי מערכת הביטחון נכשלה ביוזמתה לחלק ערכות מגן לכל האוכלוסייה האזרחית בישראל. "בראייה רב שנתית, נכשלנו בניסיון לספק ערכה לכולם ונמשיך להיכשל", טען. 
גולן, שב והעלה את הצעתו להעביר חלק מהאחריות להחזקת הערכות אל האזרחים. לפי התוכנית, שספק אם תאושר על ידי הממשלה, כל אזרח ישראלי צפוי לשלם כ-200 שקלים מדי עשרים שנה עבור המסכות (כעשרה שקלים לשנה).

ד"ר עודד ערן,מנהל המכון-אמר בפתח יום העיון ,כי ההתייחסות של הממשלה להכנת העורף למלחמה ,גובלת בשערורייה, ראו את התקציב המדינה כמה מוקצה לנושא כה כאוב שהוא בנפשנו, אחוז מזערי בלבד, כך לא ניתן להיערך למלחמה הבאה בעורף בהתייחס לאיומים עלינו.

קושי נוסף בתאום כל הגורמים העוסקים בהכנת העורף למלחמה הבאה הוא "חוק העורף" הנערך בימים אלה במשרד הביטחון לקראת הבאתו לחקיקה,החוק האמור לקבוע בעיקר את תחומי אחריות משרדי הממשלה מול האוכלוסייה האזרחית, אף הוא נתקל מן הסתם בקשיים מאחר וכל אחד מושך לכיוונו ולא מעוניין להתחייב בחוק.ואכן, ח"כ זאב בוים, יו"ר הועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני העורף, ציין כי הדרך לחקיקת חוק העורף עדיין רחוקה ורבת מהמורות ומכשולים עקב מחלוקות רבות בין כל הגורמים הרבים הקשורים לחוק זה.

לא בכדי העניק סגן השר לביטחון ,מתן ולנאי,ששוקד ימים כלילות להכין את העורף למלחמה וקידם רבות את מוכנות העורף, את השם "החזית האזרחית" לכל הפעולות הננקטות על ידי כלל המערכות בחזית העורף בעת מלחמה ,כדי לנסות ולהמשיך בשגרת החיים התקינים עד כמה שניתן.

ואל נשכח , שאחד התפקידים העיקריים של העורף במדינה , הוא להזין את המאמץ המלחמתי לחזית הצבאית על מנת לנצח את אויבינו. מכאן רבה חשיבותו. 
 

האיום על העורף

האיומים על העורף פושטות צורה ומחליפות צורה ויש לא מעט תרחישים, אך אין מחלוקת על כך שהפעם במלחמה הבאה שיכולה להיות קרובה יותר מתמיד,העורף הישראלי יפגע קשות, במאמרי מלפני מספר חודשים באתר זה "כיצד תיפתח המלחמה הבאה" תיארתי כיד הדמיון הטובה עלי ועל פי פרסומים מקומיים וזרים ואחרים התקפה משולבת ומתואמת על מדינת ישראל,שחלילה אם אכן המלחמה הבאה תיפתח בהתאם, התוצאות יראו כך:

"ואז ניתנה הפקודה, בתום דיון קצר ביום הקובע ,מרים מחמוד אחמדינג'אד את הטלפון המוצפן בנוכחות מפקדי משמרות המהפכה וקציני הקשור של גופי הרשע ובהפעלת הקוד "הניצחון האלוהי" ומורה למערך הטילים ארוכי הטווח,לסוריה, לחיזבאללה ולחמאס להתחיל במתקפת פתע נגד מדינת ישראל על פי התוכנית שסוכמה בין כל הצדדים מספר חודשים קודם. 
 
ואכן המתקפה החלה, ושלל גדול של מטחי טילים בכמות שלא נראתה אי פעם, מכל סוג הן לטווח הקצר והן לטווח הבינוני והארוך כולל מרגמות ורקטות ומערכות מדויקות, נע לפנים העורף הישראלי הכולל גם בסיסים ומתקנים צבאיים בעיקר שודות תעופה כדי להקשות על חיל האוויר, על ערים ראשיות ומשניות , צמתים וצירים ראשיים כדי לפגוע במה שיותר בנפש ורכוש ולשבש את מהלכי גיוס הכוחות של צה"ל ולזרוע הרס ופאניקה בעורף הישראלי.  
העורף יפגע הפעם קשה באופן שלא דומה במלחמות הקודמות, בניינים רבי קומות נפגעים וקורסים כמגדל קלפים,עשרות אלפי הרוגים רובם אזרחים ומאות אלפי פצועים.גם מתקנים חיוניים יפגעו ואזורי תעשיה ,ובמשך כל הימים הבאים מאות טילים נופלים על ערי וישובי ישראל בכל תלקי הארץ בעיקר במרכז, והאזרחים במקלטים,מערכות הסיוע ברשויות המקומיות משותקות..והפעם לשם שינוי הטילים מסוריה כוללים ראשי נפץ עם חומרים בלתי קונבנציונאלי –קרי חל"כ(חומרי לחימה כימיים) לראשונה גם הופעל נשק ביולוגי , ונשק רדיולוגי באמצעות פצצות רדיולוגיות.

ועוד לא דברנו על אפשרויות התקיפה האווירית ושל  כוחות היבשה מצד האויב בעקבות הצלחתם וכמו כן את הטרור והפיגועים מיהודה ושומרון שסביר להניח שייקחו חלק במלחמה זו."

מלאכת שיקום ההריסות, בהנחה וודאית שצה"ל ניצח גם במלחמה זו, מחייב תעצומות ארגון עצומות בשליטה מרכזית ומתואמת כמובן שאר משרדי הממשלה וצריך שיהיה בידי משרד הביטחון  ,קרי השר לענייני העורף שהכין הכול למלחמה וכעת מחזיר הכול לשגרת החיים התקינה.

ההערכות מתאימה לכך

כדי שנהיה ערוכים לכך מבעוד יום יש להקים משרד חזק ויעיל בתוך משרד הביטחון עם שר רציני בעל סמכויות כלפי שמשרדי הממשלה שמשתתף בישיבות הממשלה ובקבינט הביטחוני, לא כסגן שר, אלא כשר חשוב ובכיר שיכול גם לדפוק בעוז על שולחן הממשלהכדי להרעיד אמות וסיפים ולהתריע על מחדלים בהכנת העורף לשע"ח ולהוקיע את המשרדים הנוגעים לכך, סגן שר ככל שיהיה מכובד ומוכשר, יקשה עליו לעשות זאת.

בבוא היום ולקראת הבחירות הקרובות מעל ההסכמים הקואליציוניים, בעת הרכבת הממשלה החדשה צריך שיסוכם ויקבע, שהמפלגה שתקבל את תיק הביטחון, משורותיה ימונה גם שר בתקן מלא לענייני העורף  במשרד הביטחון במדינת ישראל, ואם אין בידי המפלגה אדם מתאים, הוא יבוא משורות מפלגה אחרת.

האדם צריך להיות אישיות פוליטית הרמה גבוהה ועם אוטוריטה, רצוי תא"ל במיל,'בקיא במערכות העורף או אלוף ותיק במיל' ,לשעבר מפקד פיקוד העורף או אפילו רב אלוף, אשר ייקח על עצמו את כל ענייני הביטחון של הכנות החזית האזרחית למלחמה ויפעל בתאום הדוק עם שר הביטחון ומערכת החזית הצבאית.

או לחילופין לקבוע, שמשרה זו של שר לענייני העורף ,הינה חיונית למדיי מאשר למסרה לפוליטיקאי, ולקבוע הצבת אדם מקצועי מעל ומחוץ  לפוליטיקה ולהציבו לתפקיד לטווח ארוך כדי שתהיה המשכיות..

לצורך זאת יש לסיים את הכנת "חוק העורף" ואישורו, כך שיעניק באופן חוקי ומשפטי סמכויות נרחבות לשר המופקד על העורף, אשר יאפשרו לו לפעול עם סמכויות מול משרדי הממשלה השונים בעת רגיעה ובעת חרום כאחד.

כדי להסביר את כוונתי, הכנתי כאן למטה בכמה מילים הצעה ראשונית של יעוד ותפקידים לשר המופקד על הכנת החזית האזרחית למלחמה הן ברגיעה והן בחרום .זו כמובן הצעה ראשונית בלבד ויש לערכה  בהתאמה חוקתית ומשפטית כאחד או אפילו להכליל זאת ב"חוק העורף" .

השר לענייני העורף והחזית האזרחית במשהב"ט –הצעה ליעוד ותפקידים

יעוד

1.להוות את הסמכות העליונה  בנושאי עורף והחזית האזרחית של מדינת ישראל במערכת הביטחון..

2.לפנות את שר הביטחון לענייני החזית מבחינה מדינית, ביטחונית וצבאית.

3.להוות גורם מתאם וסמכות עליונה להפעלת "חוק העורף"

תפקידים

4.אחראי ברמה הממשלה לכל ההכנות של ההתגוונות בעורף לשע"ח.

5.מאשר את תוכניות האב של הגנת העורף לכל משרדי הממשלה וגופי העזר והסיוע.

5.סמכות בממשלה להפעלת "מצב חרום" בעורף.

6.יו"ר ועדת שרים לענייני העורף.( כמו:פנים, ביטחון פנים, אוצר ,בריאות, רווחה ותקשורת.)

7.לשמש יו"ר ועדת מל"ח עליונה (במקום שר הביטחון)

8.אחראי ישירות להפעלת רח"ל,ברשות לחרום לאומית.

9.חבר קבוע בקבינט המדיני ביטחוני. 

לסיכומם של הדברים

כאשר העליתי את הרעיון המרכזי של הצעה זובפני יודעי דבר בנושאי העורף,הם  אמרו לי שהרעיון הוא טוב, אך הסיכוי לכך שהוא יתגשם במצב המדיני והפוליטי של היום הוא קלוש ביותר, השבתי להם , גם המנהיג הסיני הדגול, מאו, קבע כך "גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד" ולכן צריך כבר להחדיר את חשיבות העניין למקבלי החלטות..

יש לסיים את חקיקת חוק העורף ולכליל בה גם את מרכיבי ההצעה לעיל ויפה שעה אחת קודם.

המסמך הועבר גם למקבלי ההחלטות, בתקווה לעורר דיון  ושתהיה מחשבה על כך.

ואני מצדד באמרה "לעולם לא נוצחה מדינה בעלת עורף איתן"